ריף הדולפינים - אילת שלא הכרתי

זה היה לפני שנה וחצי 

וממש במקרה שהכרתי את המקום הזה

כמו תיירת שהגיעה לראשונה לאילת.

זה לא שלא הייתי באילת עשרות פעמים, בתור ילדה, בתור חיילת ששירתה בבסיס סמוך, בתור אמא,

וגם בכל לינה אפשרית כמובן... בית מלון, באוהלים על החוף, בקרוואן, בתחנת מעבר בדרך לסיני... 

ובאיזשהו אופן יצא לי לפספס את ריף הדולפינים.

איך קרה דבר שכזה? אינני יודעת. מזל שתום אבני שחקן תאטרון באר שבע, גדל שם, אביו ממנהלי המקום, ואמר לנו שאין מצב שבביקור הנוכחי לא נגיע....

אילת כעיר חוף תיירותית מאוד נחמדה, אבל משהו בהמונים שנוהרים אליה בנקודות זמן מאוד "מסויימות" של השנה לא מאוד קוסם לי. בלשון המעטה אם אפשר לומר. הגילוי המרענן של הריף ומה שהוא מציע מספק חוויה אחרת. מעין פנינה של חופשה, שאין לך כל רצון או צורך לצאת ממנה. 

נדמה כאילו שהטבע עושה את שלו במקום. שקט אינסופי ויופי בכל פינה. כמובן שהעין שלי צדה את הדברים הכי פשוטים. אני עדיין נפעמת מכל מה שקשור לחומר גולמי וכמובן שכאן יש אותו בשפע. מים. ירוק. ברזל. אבן. עץ. נדמה שהכל יצרו כאן מכלום ועדיין יש שפע, או שלחלופין, עיצב את המקום אדריכל שכל כך מבין בעיצוב ובחומר שזה גאוני כמה שזה פשוט ויפה. נדמה שכולם עובדים במקום, עם חיוך על השפתיים ואכפת להם. למנקה אכפת, למלצר, לצוללנים... 

דולפינים זו גולת הכותרת. ניתן לראות האכלה שלהם בכל שעה עגולה כשמהלכים על  רפסודות עץ הבנויות על המים, מעליהן פרגולות ברזל ראסט יפהפיות. ההאכלה נעשית על ידי צוות מיומן שמכיר את הדולפינים כמובן ונותן הסבר מפורט עליהם. 

לשכב על החוף, להינות מהמראה של הפרגולות האלה, הדולפינים ברקע, טווסים וברווזים שמהלכים סביבך, וגם חתולים שמרוב שטוב להם נהפכו להיות נמרים קטנים אוהבי אדם. 

יהלוש עדיין קטנטונת כאן.... מרץ 2015

מתחם סתלבט על המים

טל ויהלי צוללים עם הדולפינים. לפני שנה וחצי והיום. כל אחד בתורו. יהלי חגגה את כניסתה למים (החל מגיל 8) ביום ההולדת המדוייק שלה. בפוסט הזה רואים את שניהם בנקודות זמן שונות ונדמה כאילו הזמן עומד מלכת במקום. 

טל צולל בגיל 9 מרץ 2015

יהלי צוללת בגיל 8 אוקטובר 2016

החיוך שאחרי

הכירות מיוחדת עם מתחם מקסים בתוךך הריף למבוגרים בלבד: סתלבט על המים. בום.  כנראה ככל שלא מצפים לזה כך יותר נהנים מזה. כמובן שהכרתי את המתחם באותה פעם ראשונה שהייתי בריף ונשבעתי שבכל פעם שאהיה באילת אתן לעצמי את המתנה הזו. בהתחלה חשבתי שאני מגיעה למתחם ספא מפנק, וברור שאני אוהבת פינוקים ואהנה, אז לא סירבתי. ובכן

זה הפתיע . הקונספט, הביצוע, הפשטות, הרוגע, האנשים, העיצוב, הפינוק, תחושת ההתחדשות. חשתי שאני חוזרת לרחם של אמא שלי. תחילה מתנתקים מכל אלקטרוניקה ומכשירים למשך שעתיים לפחות (תלוי בסוג הטיפול שבחרתם). ואז נכנסים למתחם בריכות טיפוליות שונות כך שהגוף צף במידה כזו או אחרת, ומטפלת מעבירה טיפול אינדבידואלי תוך כדי ציפה. האזנים במים שומעות צלילי דולפינים מרגיעים. זה היה דולפינים או מוזיקה? כבר לא ממש זוכרת כי הגוף היה במימד אחר. אם רוצים, בתום הטיפול ממשכים לטפל אחד בשני במים, כל אחד בתורו. חוויה בפני עצמה. והמקלחת החמה בקומה השנייה - לא לוותר עליה! בתוך קירות בטון (כמה שאני אוהבת בטון!!) והמתלים מהברזל... אוחח... 

על המסעדה במקום כבר סיפרתי?
טוב אז לא...
מעטים המקומות שעומדים מאחורי רעיון של מקום בצורה הוגנת. הריף הוא כזה. לא ניתן להכניס למקום ציידניות אוכל.




לא פלא שלא ראיתי מנגלים חוגגים.... ולכן במקום פתוחה מסעדה, עם אוכל מגוון, טעים ומאוד לא יקר (למרבה הפלא). חברה צעירים וחייכנים משרתים במסירות גם את באי המסעדה וגם את השוהים על החוף, והכל באותו איזור, כך שלא ממש צריך לעזוב את המתחם במהלך כל היום.

וכמו שיום טוב עובר ממש מהר

כך הילדים שלי גדלים לי במהירות מול העיניים

לחיי הזכרונות הנעימים בחיים!

xoxo

קרן